פרץ נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת התובעת (בקשה מס' 4), ב"תגובה לבקשה" מיום 5.1.14 וב"כתב תשובה" מיום 8.1.14, באתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל, אך באופן חלקי.

במישור העקרוני, דעתי כדעתי ב"כ המבקשת, דהיינו כי עצם העובדה שנקבעה נכות צמיתה ועצם חלוף הזמן, כשלעצמם, אינם שוללים באופן גורף אפשרות לבדיקת תובע בשנית הטוען להחמרה במצבו טרם שהסתיים הדיון בעניינו, הגם שאלו הם שיקולים רלבנטיים ובעלי משקל לא מבוטל שיש להביא בחשבון בעת בחינת טענותיו. אמנם דרך מועדפת גם במקרה כזה עשויה להיות משלוח שאלות הבהרה למומחה, תוך צירוף בדיקות הדמיה עדכניות וכיו"ב (ככלל, רצוי להמעיט בחקירת מומחים כאשר ניתן להימנע מכך), אולם ישנם לא מעט מצבים בהם לא יהא מנוס מבחינת ההחמרה נטענת בדרך של בדיקה נוספת בידי המומחה.

במישור הפרטני, דומני כי יש ממש בטענות המשיבה כי טענת ההחמרה בנסיבות העניין - מוקשית. לכאורה, אין כל טענה להחמרה בגין הפגימות הטראומטיות שהותירה התאונה וניתנה נכות בגינן, אלא בעיקר בגין פגימות בגב/צוואר שכיום נטען כי החמירו בגין התאונה, וגורמות לכאבים מאז התאונה, אך בסמוך יותר לאחר התאונה לא הודגמו (ונראה כי הכאבים בגינן אף לא הוזכרו) ופגימות קרובות לאלו הנטענות כיום, אף הן בגב/צוואר, נראו למומחה כניווניות ולא נמצא קשר בינן לבין התאונה. ההסתברות להכרה בקשר סיבתי בין הפגימות (הנטענות) כיום, לבין התאונה, אינה נראית גבוהה.

בנסיבות אלה, יש מקום להחיל את המבחנים המקובלים לעניין מינוי לכתחילה, כלומר רף נמוך וגישה ליברלית בדבר ראשית הראיה הנדרשת לצורך המינוי מחד, ובענייננו – לצורך בדיקת טענת ההחמרה, אך השתת שכר טרחת המומחה באופן התואם את התיעוד הרפואי ואת סיכויי טענות התובע להתקבל, מאידך [בהתאם לפסק הדין המנחה מפי כב' השופט ריבלין בעניין כשרי, רע"א 4911/09 (27.9.09)].

תוצאת החלת מבחנים אלה, לאור העיון בתיעוד הרפואי שצורף, הינה כי יש לקבל את בקשת התובעת להורות למומחה לערוך בדיקה נוספת לתובעת, אך לדחות את בקשתה לחייב את הנתבעת לשאת בעלות הבדיקה, ולחייב את שני הצדדים לשאת בעלות הבדיקה הנוספת, כמפורט במכתב המומחה שצורף, בחלקים שווים.

המזכירות מתבקשת להמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ד, 09 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.